פסעתי חרש כענן

מאת: ויליאם וורדסוורת'. מאנגלית: שגיא שדור

פָּסַעְתִּי חֶרֶשׁ כְּעָנָן

נוֹדֵד מֵעַל הָרְכָסִים,

כְּשֶׁמּוּלִי נִגְלָה מִנְיָן,

מַרְבָד זָהוּב שֶׁל נַרְקִיסִים;

לְצַד אֲגַם, בְּצֵל עֵצִים,

רוֹקְדִים לָהֶם, מִתְלוֹצְצִים.

רַבִּים כִּנְחִיל כּוֹכְבֵי מָרוֹם

קוֹרְנִים בִּשְׁמֵי שְׁבִיל הֶחָלָב,

הֵם הִתְאַגְּדוּ לְטוּר אָרֹךְ,

עוֹמְדִים לְצַד שׁוּל הָאֲגַם.

רִבּוֹא רָאִיתִי בַּחֲטָף,

שֶׁאֶת רֹאשׁוֹ בְּחֵן זָקַף.

גַּלִּים רָגְשׁוּ מוּלָם; אַךְ לֹא

יִהְיוּ אֲפִלּוּ לִנְּלִיזָה:

וְהַמְּשׁוֹרֵר, יִשְׂמַח כֻּלּוֹ

בַּחֲבוּרָה הָעַלִּיזָה:

בָּהִיתִי בָּם עַד שֶׁפָּצְעָה

בְּמַחְשַׁבְתִּי הַיְּדִיעָה:

וּלְעִתִּים בְּמִשְׁכָּבִי

בְּבַטָּלָה גְּמוּרָה, מַרְאָם

נִגְלָה הוּא בְּעֵינֵי רוּחִי,

וְזִיו הָאֹשֶׁר בִּי נִרְקָם:

לִבִּי, בִּרְגָשׁוֹת עַזִּים

רוֹקֵד לוֹ עִם הַנַּרְקִיסִים.