אם אצעד

לְהִתְבּוֹנֵן בְּךָ מִפֹּה

וּלְהָבִין – אֲנִי לֹא שָׁם,

וּלְקַוּוֹת שֶׁאִם אֶצְעַד

אָז גַּם אַגִּיעַ, כְּמוֹ כֻּלָּם.

לְהִתְפַּעֵל מֵהֶשֵּׂגֶיךָ,

לִרְאוֹת בְּךָ דְּמוּת־לְחִקּוּי,

וּלְקַוּוֹת שֶׁאִם אֶצְעַד

אוּלַי גַּם לִי יִהְיֶה סִכּוּי.

וּבְכָל זֹאת לִכְעֹס,

וּלְאַיֵּם וּלְקַלֵּל,

וּלְקַוּוֹת שֶׁיּוֹם אֶחָד אֶזְכֶּה

לִרְאוֹת אוֹתְךָ נוֹפֵל.

לְהִתְבַּיֵּשׁ כִּי זֹאת דַּרְכִּי,

וְלַחֲזֹר עַל עִקְבוֹתַי,

וּלְקַוּוֹת שֶׁאִם אֶצְעַד

לֹא יַחְשְׁבוּ כָּךְ גַּם עָלַי.

מה חשבת על השיר? האם גם את או אתה הרגשתם ככה פעם? ספרו לי על זה בתגובות.