כשמילון הופך לשיר: קריאה במילון הצער המופשט

מהי מילה?

המילים שלנו התחילו בתור ביטוי צלילי למחשבות, לרגשות ולרעיונות שאמותינו ואבותינו הקדמונים הרגישו ושהיו חייבים לבטא. כל מילה בשפה הומצאה ונהגתה כדי להציג רעיון או חפץ או הרגשה כלשהי שהיה צריך להעביר הלאה. במקום לומר "שמור על עצמך כי יש חיה גדולה עם שיניים חזקות שעלולה לטרוף אותנו, והיא עומדת בצד שממנו אינך רואה", השפה שלנו מאפשרת לתמצת את כל המשפט הזה לשלוש מילים: "זהירות! אריה מאחוריך". המילים שלנו הן קפסולות של משמעות המכילות בתוכן רעיונות רבים.

אבל מילים לא נועדו רק כדי לתאר את המציאות הפיזית שלנו, אלא גם את המציאות הרגשית והנפשית שלנו: רק נסו להעלות בדעתכם אב קדמון כלשהו, מוצף אוקסיטוצין ודופמין אל מול אם קדמונית כלשהי, שאינו מסוגל להעלות על דל שפתיו את המילה "אהבה"? איך ידע להסביר את מה שהוא מרגיש? איך יכיל את הרגע הזה של שניהם יחדיו? המילים שלנו הן לא רק אמצעי קיצור לביטוי של רגשות מורכבים – הן גם משנה תוקף להן. כשלהרגשה כלשהי יש מילה שמתארת אותה, המשמעות היא שיש הצדקה להרגשה הזאת, שמדובר בהרגשה שהיא טבעית ואמיתית.

נסו לחשוב איך נשים ואנשים חיו בעולם לפני המונח גִּזְלוּת דַּעַת (gaslighting). הרי התופעה של גִּזְלוּת דַּעַת הייתה קיימת גם קודם, אך בהיעדר מילה לתופעה היה קשה לדון בה. משהומצאה המילה (והתקבלה בסופו של דבר גם לשפה העברית בשנת 2023, אחרי מאבק ממושך) סוף כל סוף ניתן היה לדון בתופעה באופן ממוקד, לדבר על הקורבנות שלה, ולהציע פתרונות.

אבל מה עם כל הכאבים והרגשות שאין להן מילים? בשפה העברית למשל יש בערך כ-75,000 מילים, אבל האם כל תחושה ורגש ניתנים לתיאור בעזרת המילים הללו? ומה עושים עם אלו שלא?

כדי לענות על הצורך הזה נכתב הספר "The Dictionary of Obscure Sorrows" (מילון הצער המופשט, בתרגום שלי). 

עטיפת הספר "מילון הצער המופשט"

כותב המילון הוא ג'ון קוניג, יוצר תוכן, שחקן וכותב, אבל בעיניי הוא יותר מכל בלשן, גם אם הוא עצמו או אחרים לא יקראו לו כך. מילון הצער המופשט הוא לא עוד מילון. זהו מילון שבא לענות בדיוק על הצורך שתיארתי לעיל, לספק מילים ומונחים לכאבים ולרגשות שכל אחד ואחת מאיתנו חשנו בעבר, או פגשנו במישהו שחש אותם. מדובר ברגשות כל כך אוניברסליים, שהיעדר המילים להם מעורר תסכול, וכמה טוב שיש מישהו שחשוב לו לתת להם אותן.

במילון של קוניג תמצאו מילים למגוון רחב מאוד של רגשות, מהרגשות הגדולים ביותר שמצלים על כל חייה של החשה אותם, ועד לרגשות הקטנים העולים ברגע מאוד מסוים. כשקראתי בו מצאתי את עצמי נדהם עד כמה אני מזהה את הרגשות שטרח קוניג להגדיר. הקריאה במילון הצער המופשט השאירה אותי פעור פה, וידעתי שאני חייב לשתף את היופי של המילון הזה איתכם, הקוראות והקוראים שלי.

במאמר שלפניכם אציג כמה מונחים מתוך המילון של קוניג. לכל מילה שכזו אציג את הגדרתה כפי שהיא מופיעה במילון (בתרגום לעברית, כמובן), ואת ההסבר של קוניג למקור המילה כפי שהגה אותה; לבסוף, לכל מילה אציע תרגום משלי לעברית, עם הסבר על האופן שבו בניתי אותו, ועם דוגמה לשימוש במילה החדשה. אומנם אינני בלשן, אבל אני משורר, ובתוך כך אני איש של מילים. אני מקווה שתמצאו את תרגומיי ראויים למונחים החשובים הללו.

שתהיה לכם קריאה מהנה.

---

אלטשמרץ

מתוך מילון הצער המופשט:

אַלְטְשְׁמֵּרְץ (Altschmerz), שם־עצם – תחושת לֵאוּת מאותן בעיות ישנות שתמיד חווית, אותם חששות וחרדות משעממים שממשיכים לכרסם בך שנים על־גבי שנים, מה שגורם לך לרצות לירוק אותם החוצה ולחפור לעצמך כאב טרי יותר שאולי קברת היכן שהוא בחצר האחורית שלך.

מקור המילה: בגרמנית Alt, ישן + Schmertz, כאב.

ובעברית:

צִלְעוּר

הסבר לתרגום:

העברית היא שפה מדהימה בכך שהיא מקיימת בתוכה קשרים והקשרים בין מילים שונות בעלות משמעויות שונות אך עם שורש משותף. כך המילים צַעַר וצָעִיר נובעות שתיהן מאותו השורש, על אף שהראשונה מדברת על כאב איום ונורא, ואילו השניה מדברת על אדם שמצוי בתקופת חיים מוקדמת; ואכן, ישנו צער גדול בהיותך צעיר, שכן אינך מבין עדיין את העולם, והעולם מרגיש גדול כל־כך ואפל כל־כך.

כשקראתי לראשונה את המילה אַלְטְשְׁמֵּרְץ של קוניג, לא יכולתי שלא לחשוב על הכאבים שאני נושא מגיל צעיר, כאבים שעדיין מונעים ממני להעז לעשות דברים מסוימים או לשחרר רגשות מסויימים. היה לי ברור שתרגום של המילה אַלְטְשְׁמֵּרְץ חייב להכיל בתוכו את הפער שבין המילה צַעַר למילה צָעִיר, פער שהעברית כבר מכילה מתוך עצמה. מתוך כך, הוספת האות ל' לשורש צ.ע.ר., אותה ל' מתמשכת ועגלגלה שמסרבת להסתיים, הרגישה לי טבעית מאוד. כך נולדה המילה צִלְעוּר, שהיא התרגום שלי לאַלְטְשְׁמֵּרְץ.

בתוך המילה צִלְעוּר מצויות המילים צַעַר וצָעִיר, אך מצוי בה גם המילה צֵל. ואכן, הצִלְעוּר מצל על חיינו ולא נותן לנו לצאת אל האור שמעבר לבעיות הישנות שלנו.

ובתור חלק ממשפט:

"על אף כל השנים שעברו מאז אותה תאונת דרכים איומה, הוא מעולם לא הצליח לשוב ולנהוג. עם השנים הוא ניסה שוב ושוב לשבת במושב הנהג, אך ללא הועיל. בכל פעם הוא קפא במקום ולא הצליח להתניע את הרכב. תחושת צִלְעוּר כבדה אפפה אותו. עד מתי ימשיך לחיות בפחד? עד מתי ימשיך להקריב את עצמאותו בעולם בשל מקרה מצער אחד שלא היה כלל באשמתו?"

אנוסקטיה

מתוך מילון הצער המופשט:

אָנוֹסְקֶטִיָּה (Anoscetia), שם־עצם – חרדה מכך שאינך מכיר את "האני האמיתי" שלך.

מקור המילה: an, לא + Nosce te ipsum, "דע את עצמך" בלטינית.

ובעברית:

אִי־עַצְמָּנוּת

הסבר לתרגום:

הביטוי "דע את עצמך" היה חרוט בכניסה למקדש של האל אפולו ביוון העתיקה. ציווי זה מכריח את העומדים להיכנס למקדש אפולו להיות שלמים עם עצמם ולהכיר את נבכי נפשם לפני שהם באים להתפלל בפני האל. מימרה חשובה זו צוטטה רבות בידי מנהיגים, הוגים וסופרים לאורך ההיסטוריה; ואכן, בעידן אינדיבידואליסטי כמו שלנו, אנו נדרשים להכיר את עצמנו על בורינו, לדעת לבחור מה עושה לנו טוב ומה לא, עם אילו אנשים להתחבר ומאילו להתרחק, באיזה מקצוע לעסוק ועם מי לבנות בית, ועוד. מי שאיננו מכיר את עצמו טוב, במיוחד בתקופה כמו שלנו, חש אומללות אדירה ותחושה של אובדן דרך.

בבואי לתרגם את המילה אָנוֹסְקֶטִיָּה נתקלתי בקושי מסוים: המונח אָנוֹסְקֶטִיָּה הוא מונח נגטיבי ביסודו, והוא מצביע על היעדר הכרה אמיתית של העצמי. הביטוי מכיל את הנגטיביות הזאת על-ידי הקידומת an, כלומר anti, לא. מסיבה זו, נדרשתי ראשית להגדיר את המונח הפוזיטיבי לפני המונח הנגטיבי: אדם אשר מכיר את עצמו על בוריו, אדם שמקיים את המימרה Nosce te ipsum, דע את עצמך.

אז כיצד נוכל לתאר אדם כזה? כדי לענות על השאלה הזאת, מצאתי את עצמי הולך בדרכה של מילה אחרת בעברית: סַקְרָנוּת. המילה סקרנות התחילה מהשורש ס.ק.ר שמשמעותו לבחון אפשרויות מרובות ולשקול אותן אלה כנגד אלה. מהשורש ס.ק.ר עלה שם העצם סַקְרָן, כלומר אדם שנוטה לבדוק אפשרויות מרובות ולחקור, אדם שמצויה בו תכונת הסקירה. מתוך שם העצם סקרן, נוצר השורש המרובע ס.ק.ר.נ, שממנו נוצרו מילים רבות בהקשר של היותו אדם סקרן: לְהִסְתַּקְרֵן, כלומר הפעולה המתמשכת של להיות סקרן; לְסַקְרֵן, כלומר להפוך מישהו להיות סקרן בהקשר כלשהו; מְסֻקְרָן, אדם שפועלת עליו פעולה שהופכת אותו לסקרן; ועוד.

בעקבות כך, מצאתי את עצמי פוסע בדרך דומה עם המילה עַצְמִי. אדם אשר יודע את עצמו על בוריו, כלומר אדם שנמצאת בו תכונת העצמי, הוא אדם עַצְמָּן. מתוך כך עַצְמָּנוּת היא הכרה עמוקה של העצמי, ואִי־עַצְמָּנוּת היא השלילה של הכרה זו, כלומר אָנוֹסְקֶטִיָּה.

אבל מסעי לא נגמר שם, כשם שהמסע של השורש ס.ק.ר לא נגמר במילה סקרן. בהתייחסי כעת למילה עַצְמָּן כשורש מרובע ע.צ.מ.נ, יכולתי כעת להוסיף מילים נוספות לשפה העברית:

לְהִתְעַצְמֵּן, שם־פועל – ללמוד את עצמך ואת דרכיך. לפעול על מנת להכיר את עצמי טוב יותר באופן מתמשך.

לְעַצְמֵּן, שם־פועל – לעודד אדם אחר להכיר את עצמו טוב מכפי שהוא מכיר את עצמו כעת.

מְעֻצְמָּן, שם־תואר – נמצא תחת תהליך עצמנות. אדם שבתהליך הכרת העצמי.

בהקשר זה ראוי להזכיר שתי תופעות שכבר קיימות בעברית בהקשר של המילה החדשה שלפנינו.

הראשונה היא קיומה של המילה עַצְמוֹנִי, שהיא החלופה העברית למילה ספונטני, דבר שמתרחש מעצמו ללא התערבות חיצונית. בעוד שמילתנו החדשה עַצְמָּנוּת מדברת על הכרה של העצמית, המילה עַצְמוֹנִי מדברת על מעשה שנעשה מתוך העצמי. לדעתי, יש קשר בין שתי המילים, כי כשאישה או איש מכירים את עצמם, והם אינם עסוקים בפענוח רגשותיהם ומחשבותיהם, הפעולות שלהם נעשות עצמוניות.

השניה, שהעברית מקיימת מעצמה קשר עמוק ומשמעותי בין המילה עַצְמִי למילה עָצְמָה, ששתיהן מקורן באותו השורש ע.צ.מ. ישנה עוצמה עצומה בהכרה של העצמי, ואני מאמין שהבחירה במילה עַצְמָּנוּת להכרה זו מכילה את כפל המשמעות הזה.

ובתור חלק ממשפט:

"שחקן הטניס נפצע פציעה חמורה אשר מנעה ממנו לחזור לשחק בליגה המקצועית לשארית חייו. בשל כך, חש השחקן אִי־עַצְמָּנוּת נוראה, שכן אם איננו שחקן טניס מקצועי – מי הוא באמת? מה יעודו בחיים?"

הידלד

מתוך מילון הצער המופשט:

הִידֵלְד (Hiddled), שם־תואר – תחושת בדידות עקב הצורך לשמור סוד לעצמך.

מקור המילה: מאגלית עתיקה Hidil, מקום מסתור.

ובעברית:

סּוֹדֵד

הסבר לתרגום:

תרגום המילה הִידֵלְד למילה סּוֹדֵד היה טבעי מאוד עבורי. ראשית, החלפת האות ב' במילה בּוֹדֵד לאות ס' הייתה כמעט אינטואיטיבית. שנית, גם במילה הִידֵלְד וגם במילה סּוֹדֵד ישנן שתי ד'-ים, מה שהידק עבורי את הקשר בין המקור לתרגום. לבסוף, ההלחם המתבקש בין המילים סוֹד ובּוֹדֵד לא השאיר מקום לספק, כי אכן ישנה בדידות נוראה בשמירה של סוד.

ראוי לציין את הפער שבין המילה החדשה סּוֹדֵד, כלומר אדם שחש בדידות עקב סוד שהוא שומר לעצמו, לבין שם־הפועל לְהִסְתּוֹדֵד, כלומר לחלוק סוד עם אחרים. לשתי המילים מקור זהה והוא המילה סוֹד, אך המשמעויות כמעט הפוכות. תופעה זו נפוצה מאוד בהתפתחות השפה העברית, ובכלל. זהו למשל המקור לכך שהמילה שָׁכִיחַ מציינת משהו שהוא נפוץ מאוד, ולא משהו שקל לשכוח אותו כפי שהיינו מצפים מהשימוש בשורש ש.כ.ח. מסיבה זו אני חש בנוח עם כך ששתי המילים סּוֹדֵד ולְהִסְתּוֹדֵד בעלות משמעות הפוכה על אף שהן מגיעות מאותו מקור.

ובתור חלק ממשפט:

"היא לא הייתה יכולה לספר לאף אחד על הבגידה של בעלה: לא לילדים, לא לאמה, לא לחברות, לא לקולגות בעבודה – לאף אחד, לאף אחת. הנגע הזה הפך אותה לסוֹדְדָה עד מאוד."

חוך

מתוך מילון הצער המופשט:

חוֹך (Ghough), שם־עצם – מקום חלול בנשמתך שלא ניתן למלא; רעב ללא שובע לעוד אוכל, עוד תשואות ותשבוחות, עוד תשומת־לב, עוד חיבה, עוד שמחה, עוד מין, עוד כסף, עוד שעות־שמש, עוד שנות־חיים; מצב של חרדה שכל דבר טוב עומד להילקח ממך מוקדם מדי, מה שגורם לך לנסות ולבלוע את העולם לפני שהעולם יבלע אותך.

מקור המילה: תצליל (אונומטופיאה) לקול הזלילה. קוניג מדגיש שהמילה נהגית על־ידי שאיפת אוויר חדה פנימה דרך הפה.

ובעברית:

חֹך

הסבר לתרגום:

ישנן מילים לועזיות שבהחלטה מודעת איננו מתרגמים לעברית. כך למשל המילים אָקָדֶמְיָה, טֵלֵוִיזְיָה, פִיזִיקָה ועוד, כולן נשארות בצורה הלועזית.

באופן דומה, בחרתי אני להשאיר את המילה חֹך בצורתה הלועזית, אך לא מטעמי עצלות חלילה, אלא כי בעיניי המילה מתאימה לעברית כמו כפפה.

קוניג הגה את המילה חֹך באופן אונומטופי, כלומר הוא דמיין תהליך של שאיבה פנימה, מעין ואקום, והצליל שיצא מתוכו היה הצליל חֹך. לעומתו, החֹך שאני מדבר עליו אינו נובע מתוך האופן שבו המילה נשמעת, אלא מתוך האופן שבו המילה נכתבת. חֹך, לפי הגדרתו של קוניג, הוא מקום חלול בנשמתך שלא ניתן למלא, חור שאין לו סף ואין לו תחתית. החֹך העברי נוצר מהמילה חֹר, כאשר האות ר' מתעמקת כלפי מטה והופכת ל-ך'. כך, ההסבר האונומטופי של קוניג באנגלית, הופך להסבר ויזואלי בעברית.

ראוי לציין שבעברית מצויה כבר המילה חוֹחַ, שהוא צמח בעל קוצים (אותו צמח מהביטוי "שושנה בין החוחים"). ברור כי גם החֹך וגם החוֹחַ, שניהם כואבים בנו, ושניהם מותירים בנו סימן.

ובתור חלק ממשפט:

"על אף כל ההשגים שהשיגה בחייה, על אף הכסף, הכבוד, הבית המפואר, היא מעולם לא התגברה על החֹך שליווה אותה עוד מימי הנערות, חֹך שהיא ידעה שלעולם לא תכיר את העולם בלעדיו."

סקידינג

מתוך מילון הצער המופשט:

סְקִידִינְג (Skidding), שם־פעולה – ההרגל של הערת הערות כבדרך־אגב אשר נשמעות סרקסטיות אך הן למעשה כנות ועמוקות.

מקור המילה: מאנגלית, הפועל Skid, להחליק + Kidding, בבדיחות הדעת.

ובעברית:

הִתְבַּרְחוּת

הסבר לתרגום:

המילים שבהן אנו בוחרים להשתמש יכולות לבצע שתי פעולות מנוגדות ומשלימות: להרחיב ולצמצם. כך למשל במקום לומר שאני הולך באיטיות, אני יכול פשוט לומר שאני פּוֹסֵעַ. בכך צמצמתי את המילה הולך, אשר מציינת הליכה כללית, לפוסע, שהיא הליכה איטית. מנגד, אם אני רוצה להגיד שרגש כלשהו עולה בי, אם זה פחד, כעס, אהבה או צחוק, אני יכול פשוט להגיד שאני מַרְגִּישׁ, מילה שהיא כללית ביסודה.

בהגדרתו את המילה סְקִּידִינְג, בחר קוניג לצמצם. קוניג רצה למצוא מילה שתתאר התבדחות כנה, התבדחות שכזאת שמסתירה מאחוריה אמת. לשמחתנו, הוא מצא את המילה שתתאר בדיוק את התחושה הזו, אמת שמחליקה מעבר למטרתה המקורית. לדידי, לא יכולתי לקיים את אותה פעולת צמצום שבחר בה קוניג, אלא לנקוט דווקא בהרחבה. על כן, המילה שלי הִתְבַּרְחוּת נדרשת להגדרה משל עצמה ולא להגדרה זהה לזו של קוניג:

הִתְבַּרְחוּת, שם־עצם – פליטת־פה אשר מסבה תחושת הקלה אצל הדובר או הדוברת.

הגדרה זו יכולה להכיל בתוכה את הסְקִּידִינְג של קוניג, שכן כשמִתְבַּרֵחַ מאיתנו דבר מה כן, דבר מה שחשבנו שלעולם לא נוכל לספר לאף אדם אחר, גם אם הדבר נאמר תחת המעטה של הערה בבדיחות הדעת, ייתכן ונחוש הקלה כלשהי על כך שאפשר לדבר על דבר זה, שלא חייבים להסתיר אותו. לתחושתי, המונח של קוניג מצומצם מדי ויש צורך במונח רחב יותר שמכיל קשת רחבה יותר של רגשות, וההִתְבַּרְחוּת מכילה לדעתי את מגוון הקשת הזו.

ושוב, העברית נחלצת לעזרתנו ומייצרת הקשרים בין מילים שונות בתכלית. כך המילה המחודשת הִתְבַּרְחוּת מקיימת דיאלוג עם המילה הִתְבָּרְכוּת, שכן ישנה ברכה כלשהי בבריחה. ההקלה שאנו חשים בכך שסוף־כל־סוף אמרנו משהו שישב על ליבנו, היא ברכה של ממש.

ובתור חלק ממשפט:

"בשעה ששוחחה עם חברתה במסיבה, הִתְבַּרֵחַ ממנה הסוד שהוריה נפרדים. באותו רגע היא לא ידעה איך תגיב החברה לידיעה, אך היא שמחה מאוד כשקיבלה חיבוק חם ואוהב, חיבוק שכה הייתה זקוקה לו באותו הרגע, ולא מצאה את המילים לבקשו."

---

מילון הצער המופשט הוא אחד הספרים המרתקים ביותר שיצא לי לקרוא בשנים האחרונות. מעולם לא חשבתי עד כמה מילון יכול לרגש ולסקרן, ואני גאה ומתרגש מההזדמנות הזאת להעשיר את העברית במילים חדשות מתוכו. אני מקווה מאוד שאהבתם ואהבתן את המילים שהצעתי ואני מזמין אתכם להשתמש בהן כרצונכם.

אני רוצה להודות במיוחד לרון מרחבי שעזר בכתיבת מאמר זה והעשיר את הדוגמאות וההקשרים הלשוניים שהובאו כאן. רון הוא מוזיקאי ועורך לשוני ואני מזמין אתכם בחום להעזר בשירותיו: https://www.ronmerhavi.com/

כל ערכי מילון הצער המופשט זמינים באתר של המילון בכתובת https://www.thedictionaryofobscuresorrows.com/ אני מזמין אתכם ואתכן לבחור ערך באקראי ולקרוא עליו. זוהי חוויה מרוממת נפש!

---

אם אתם אוהבים עברית, אם אתם אוהבים לכתוב שירה או פרוזה, אם אומנות הכתיבה מדברת אליכם, האתר הזה הוא בדיוק בשבילכם. כאן תוכלו לקרוא על טיפים וטכניקות לכתיבה, תתעדכנו על סדנאות והרצאות שאני מעביר, תחשפו לשירים חדשים פרי עטי לפני כולם, ועוד. אם כל זה נשמע מעניין, אני מזמין אתכם ואתכן להרשם על ידי לחיצה על כפתור ההרשמה בראש הדף מצד שמאל.

תודה שקראתם, ונתראה במאמר הבא.