תחריט

"כָּל דָּבָר שֶׁאַתָּה מְכַנֶּה אוֹתוֹ בְּשֵׁם אֵינֶנּוּ עוֹד לְגַמְרֵי כְּפִי שֶׁהָיָה, הוּא אִבֵּד אֶת תֻּמָּתוֹ" – ז'אן-פול סארטר

וְהָאָדָם נוֹתֵן שֶׁמּוֹת

לַעֲמָקִים, לַנְּהָרוֹת

כְּמוֹ הָיוּ שֶׁלּוֹ,

נוֹצְרוּ הֵם בִּשְׁבִילוֹ.

אַךְ הַנְּקִיק אֵינוֹ זָקוּק

שֶׁיִּטְבְּעוּ בּוֹ שֵׁם חָקוּק,

גַּם אִם יֻתַּר עָלוּם

אֵין זֶה כּוֹאֵב בּוֹ כְּלוּם.

וְאַף שָׁמַיִם לְלֹא שֵׁם,

וְאַף כָּל עֵץ אֵין אִישׁ רוֹשֵׁם,

בְּפִנְקָסִים צְפוּפִים

שֵׁמוֹת וַעֲנָפִים.

יוּטַב לָהֶם גַּם בִּלְעָדַי,

אַף אִם בַּסּוֹף יְהִי בִּי דַּי,

הֵם לֹא יֵדְעוּ אוּלַי,

כַּמָּה כָּבְדוּ עָלַי.

---

ככותבים, אנחנו משקיעים שעות רבות ומאמץ עילאי בניסוח המחשבות שלנו, בהעלאה שלהם על הכתב, אבל האם כל דבר ראוי לכותבו? האם יש דברים שאולי עדיף שלא לתת להם שם?

על שאלות אלו, ועל שאלות נוספות, ניסיתי לענות בשיר "תחריט" שמוצג לפניכם.

מה אתם חושבים? האם אתם מסכימים עם הציטוט של סארטר? האם אתם מסכימים עם תוכן השיר? ספרו לי בתגובות.

---

שירים כמו זה ומאמרים בנושא אומנות המילה הכתובה מתפרסמים כאן באתר כל העת, ואני מזמין אתכן ואתכם להצטרף לקהילה הגדולה של חובבי אומנות המילה הכתובה שמתגבשת סביב אתר זה. רשומים מקבלים ממני דוא"ל פעם בחודש - לא יותר ולא פחות - עם כל מה שחדש כאן באתר: מאמרים, שירים חדשים, סדנאות והרצאות ועוד.

הרשמו על-ידי לחיצה על כפתור ההרשמה בראש הדף מצד שמאל.