כְּשֶׁהָעֵגֶל יוֹצֵא
מִבֶּטֶן אִמּוֹ
עָלָיו לִלְמֹד
תּוֹךְ שְׁנִיּוֹת בּוֹדְדוֹת
כֵּיצַד לָלֶכֶת.
אִם לֹא יִלְמַד
יָצוּדוּ אוֹתוֹ
הָאֲרָיוֹת וְהַנְּמֵרִים
הָאוֹרְבִים לוֹ
מִבַּעַד לְעֵשֶׂב גָּבֹהַּ
מְשַׁחֲרִים לַטֶּרֶף.

וְאִלּוּ אֲנִי
בֶּן רֶבַע מֵאָה,
עוד לוֹמֵד לָלֶכֶת
בֵּין דַּרְכֵי חַתְחַתִּים,
בֵּין סִמְטָאוֹת חֲשׁוּכוֹת
וּשְׁבִילִים אֲפֵלִים,
מִתְקַשֶּׁה לְהַבְחִין
בֵּין צָרִים וַחֲבֵרִים,
עֲדַיִן תּוֹהֶה
מַה זֹּאת אָהֲבָה
וּמָה הֵם חַיִּים.
אוּלַי הִגִּיעַ זְמַנִּי
כְּמוֹ הָעֵגֶל
לְהַתְחִיל לָרוּץ,
רַק לָרוּץ,
גַּם אִם אֲנִי
לֹא יוֹדֵעַ
לְאָן
אוֹ אֵיךְ
לַעֲזָאזֵל רָצִים
אֶת הָעוֹלָם הָזָה,
לְאֵיפֹה מְכַוְּנִים
אֶת רַגְלַי הַכּוֹשְׁלוֹת,
הַמְבַקְּשׁוֹת
שֶׁלֹּא לִמְעֹד
עַל הַסְּלָעִים.
שיר זה לקוח מתוך ספרי השני "השליח" (2020, הוצאת "הוצאה עצמית - הוצאה לאור". עורך: יואב גלבוע).
עבור מרבית השירים שכתבתי, איני זוכר את הזמן או המקום שבו כתבתי אותם, אבל את הרגע שבו כתבתי את השיר "רבע מאה" אני זוכר במדויק: כתבתי אותו ב-15.10.2019, ביום הולדתי ה-25. כתבתי אותו בעיר Huaraz שבפרו, בהוסטל שבו שהיתי באותה תקופה, על השולחן שבחדר האוכל. הייתי אז בטיול אחרי צבא, אחרי שירות צבאי של חמש וחצי שנים. אחרי כל-כך הרבה שנים במערכת הצבאית תחושת ה"חופש" הייתה מלווה בחרדה גדולה.
הרבה דברים לא ידעתי באותו יום: לא ידעתי שכמה ימים אחר כך יצטרכו להבהיל אותי למיון בעקבות דלקת ריאות אל בית חולים שבו אף אחד לא דובר אנגלית, אפילו לא הרופא; לא ידעתי שחמישה חודשים אחר כך, כשכבר אחזור לארץ, תפרוץ מגפה עולמית שתתקע את כולנו בבית לשבועות ארוכים; ובמיוחד לא ידעתי שרק שמונה חודשים מאותו יום אפגוש את מי שלימים תהפוך לאשתי. החיים, כך מסתבר, מלאים בתהפוכות. דווקא כשאתה חושב שאין לך מושג מה הולך לקרות עם החיים שלך, החיים מוצאים בשבילך את הדרך.
היום, ה-15.10.2024, הוא יום הולדתי ה-30. הרבה דברים השתנו בחמש השנים שעברו מאז שכתבתי את רבע מאה. אני עדיין לומד איך לרוץ את החיים האלה, אבל היום אני גם לומד שכדי לרוץ למרחקים ארוכים עדיף לרוץ עם אנשים אחרים.
Comments