
בְּסוֹף הַיּוֹם
חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶכְתֹּב עַצְמִי לָדַעַת.
חָשַׁבְתִּי שֶׁאִם הָיִיתִי נוֹרְמָלִי,
וַדַּאי לֹא הָיִיתִי כּוֹתֵב.
רַק מְשֻׁגָּע חַי חַיָּיו כְּצוֹפֶה.
חָשַׁבְתִּי,
הַאִם יִתָּכֵן
שֶׁכָּל הַיְצִירוֹת
נֶהְגּוּ עַל יְדֵי
הַבִּלְתִּי שְׁפוּיִים?
וְתָהִיתִי
מַדּוּעַ כָּל
הַנּוֹרְמָלִים
יוֹשְׁבִים לִרְאוֹת
אֶת עַצְמָם
בְּעֵינֵי הַמְשֻׁגָּעִים.
שיר זה לקוח מתוך ספרי השני "השליח" (2020, הוצאת "הוצאה עצמית - הוצאה לאור". עורך: יואב גלבוע).
Comments