למה אנשים טורחים להעלות על הכתב את זכרונותיהם? לחתום את שמם על יצירה שכתבו? יש לאנשים שונים סיבות שונות, אבל אחת הסיבות הקדומות ביותר היא להותיר מורשת ולמחות על עוולות שנעשו כלפי הכותב.ת.
הסיפור של אנהדואנה – האדם הראשון בהיסטוריה שחתם את שמו על יצירה כתובה – הוא אחד הסיפורים הראשונים שמראים איך כתיבה הופכת לאקט של כוח, זיכרון והתנגדות.
האדם הראשון שחתם בשמו על יצירה ספרותית - היתה אישה
אנהדואנה היא לא רק הסופרת הראשונה הידועה לנו בשמה, אלא גם אישה שחיה בעולם של גברים – והותירה חותם שהחזיק כמעט 3,000 שנה.
1,700 שנה לפני סאפו, 1,500 שנה לפני הומר, ו-2000 שנה לפני אריסטו - כותבים ששמם נחרט בהיסטוריה הרבה יותר - היה את אנהדואנה.
היא חיה בממלכה האכדית, שהשתרעה על עיראק, כווית, ירדן וסוריה של ימינו, והייתה בתו של המלך סרגון הגדול, מייסד האימפריה האכדית.
בזמנה של אנהדואנה, נשים במעמד גבוה לקחו חלק פעיל בחיים הציבוריים: הן ניהלו מקדשים, שימשו ככוהנות דת, והיו מעורבות בכלכלה ובניהול אזורים מנהליים. אביה מינה אותה לתפקיד כוהנת דת ראשית לאלת הירח, והיא מילאה את תפקידה בהצלחה מרובה. היא נחשבה לאחת מדמויות המפתח החשובות בחיים הדתייים בממלכה.

כתיבה ככלי למחאה
החיים חייכו אל אנהדואנה – לפחות בהתחלה.
כשהשליטה בממלכה עברה מידי אביה לאחר מותו, גורלה השתנה באחת. לאחר מותו, מלחמות פנימיות קרעו את הממלכה לגזרים, והובילו להדחתה ממעמדה על ידי קצין צבאי בשם לוגלאנה, שהשתלט על האזור שבו חיה.
אך לוגלאנה לא רק השתלט על האזור בו התגוררה והדיח אותה מתפקידה. הוא גם גירש אותה מהמקדש שהיה תחת ניהולה, אלא גם השפיל אותה באלימות מינית, גזר עליה נדודים וניסה לגרום לה להתאבד.
למרות זאת, אנהדואנה לא נכנעה. במקום להיעלם, היא החליטה לעשות את מה שיכלה: לכתוב עדות. היא כתבה כדי לתעד את סבלה, לזעוק את סיפורה, ולספר על המרד, הביזוי של המקדש שלה, והעוול שנעשה לה.

באחד מהשירים המיוחסים לה היא זועקת:
"הוא הפך את המקדש לבית של בושה.
בכוח תשוקתו פלש אליי,
הוא הפשיט ממני את העטרה הקדושה של תפקידי,
ונתן לי פגיון: 'זה בדיוק מה שמתאים לך'."
אנהדואנה השתמשה במילים שלה ככלי להתנגדות, כאקט מחאה. אתה יכול לפלוש לאדמתי ואף לחלל את גופי, הטיחה בלוגלאנה, אך את האמת ואת כבודי לא תוכל לקחת לי. היא כתבה על כאבה, אך מתארת אותו כמשהו שמעורר תקווה: היא משווה את הסבל שלה לחבלי לידה – כאב שדרכו נוצר משהו חדש וטוב יותר.
למרות הכאב שעברה, אנהדואנה הצליחה לחזור בסופו של דבר לתפקידה ככוהנת דת. בן דודה הצליח לדכא את המרד באזורה, והיא שבה לתפקידה ולמעמדה הקודם. אך המורשת שלה אינה מסתכמת בהשבתה לתפקיד. היא הותירה אחריה גוף יצירה של כתבים דתיים שנלמדו במשך דורות בבתי ספר דתיים ברחבי הממלכה.
השירים שלה עסקו בעיקר בתיאולוגיה האכדית, אך הייחוד שלהם היה השימוש בגוף ראשון. בכך, היא לא רק תיעדה את מחשבותיה, אלא גם הציבה עצמה במרכז הסיפור. זו הייתה הפעם הראשונה שכותב או כותבת בחרו לחתום את שמם על יצירה אישית, ודרכו לספר את סיפורם.
כתיבה כדרך לזכור ולזעוק
למה היה חשוב לה כל כך לחתום על יצירותיה? התשובה לכך כנראה טמונה בכאב שחוותה: המאבק על חייה ועל תפקידה, השפלתה והסבל שנגרם לה, היו הדברים שדחפו אותה לכתוב. בכך, היא יצרה לא רק יצירה ספרותית, אלא גם עדות אישית.
העובדה שהיצירה האישית הראשונה בהיסטוריה היא גם עדות לטראומה ולאלימות מינית אינה מקרית. היא מצביעה על כך שכתיבה היא דרך להחזיר לעצמנו כוח, גם במקרים בהם נדמה שהכל אבוד.
3,000 שנה לאחר חייה, הממלכה האכדית כבר לא קיימת, וגם לא הממלכה האשורית או הבבלית, ואפילו היוונים והרומאים כבר ירדו מגדולתם. ועדיין, כמעט 3,000 שנה אחרי אנהדואנה, יש משהו שמרגיש כמעט מודרני בסיפור שלה: אישה שנמצאת רגע אחד על גג העולם, ושכעולמה נחרב עליה, מבקשת רק שיזכרו את שמה ואת אשר קרה לה בעל כורחה. שגם לפני כמעט 3,000 שנה מישהי כתבה כי מה שהיא רצתה זה Say my name.
אנהדואנה כתבה כי רצתה שיזכרו אותה, שיזכרו את סיפורה, ושלא יתעלמו ממנה. היא דחפה לכתוב על חוויותיה לא רק כדי להבין את כאבה, אלא כדי להבטיח שמה שקרה לה לא ייעלם לתהום ההיסטוריה.
והמילים שכתבה עודנו איתנו. הן מזכירות לנו את הכוח שבכתיבה – כוח לתעד, לזכור, לזעוק ולדרוש צדק גם עבור הדורות הבאים.

גיא פולת הוא מנהל הקהילות של הספרייה הלאומית, מעביר סדנאות על כתיבת סיפורי חיים והיזם וכותב התוכן של "לומינה- מאירות את ההיסטוריה" מיזם עם סיפוריהן של נשים מהפכניות ופורצות דרך, משחר ההיסטוריה ועד ימינו. ניתן להצטרף לניוזלטר של לומינה, לעקוב אחרי גיא בפייסבוק, או לבקר באתר של לומינה.
להצטרפות לניוזלטר של לומינה: https://lp.smoove.io/1ffd
לעמוד הפייסבוק של גיא פולת: https://www.facebook.com/guy.polat
לאתר "לומינה - מאירות את ההיסטוריה": https://lumina-stories.com/
אוהבות לכתוב? מתעניינים בכותבות וכותבים לאורך ההיסטוריה, הקרובה ורחוקה?
אם כן, האתר הזה הוא בדיוק בשבילכם! כאן אנחנו מדברים על אומנות המילה הכתובה, עם טיפים לכותבות וכותבים, סקירות היסטוריות של יצירות ספרותיות, סדנאות והרצאות שיקפיצו את יכולות הכתיבה שלכם, ועוד!
נשמע מעניין?
הרשמו לאתר על-ידי כפתור ההרשמה בראשית הדף מצד שמאל.
Comentarios