
אוֹרוֹתַי, הָאִירוּ דַּרְכִּי!
הָעֲלָטָה קְרֵבָה וּבָאָה.
הִתְגַּבְּרוּ כֹּחוֹתַי, הִתְאַסְּפוּ נָא אֵלַי,
הָאִירוּ לִי אֶת אוֹרְחוֹת־הָחָכְמָה.
כִּי אֲנִי שָׁבוּי בְּעַצְמִי, חוֹשֵׁק אַחַר גּוֹרָלִי,
רוֹצֶה לָשׁוּט בְּמֵימִי־הַנָּהָר
שֶׁיִּקְחוּ אוֹתִי לְאֵי־שָׁם, שֶׁיִּשְׂאוּ אוֹתִי עַל גַּבָּם,
גַּם אִם הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה.
את התואר הראשון שלי עשיתי באוניברסיטת בר אילן בין השנים 2010 ל-2013. במסגרת הלימודים בבר אילן, כל סטודנט מחויב לעשות מספר קורסים בנושא יהדות, ללא תלות במחלקה שבה הסטודנט לומד. על כן, על אף שהתואר שלי היה במתמטיקה, מצאתי את עצמי לומד קורסים בנושא אגדה יהודית, הלכה ואקטואליה, תלמוד ועוד.
אחד מאותם קורסים שעברתי היה קורס בנושא תורת הקבלה. בקורס למדנו על הספירות, על הסטרא אחרא, על הרשב"י ועל האבי"ע. במסגרת הקורס, אחד מהשיעורים המעניינים ביותר שהשתתפתי בהם חל בזמן חג החנוכה. באותו שיעור עשינו דבר אחד: התבוננו בנר. מהות השיעור הייתה ללמד על הקשר של חג החנוכה לחכמת הקבלה, ואיך ההתבננות בנר משקפת את ההתבוננות אל תוך הנפש.
החלק הציני שבי גיחך אל מול שיעור ההזוי. באמת, בשביל זה אני הולך לאוניברסיטה? בשביל זה אני משלם שכר לימוד? בשביל לבהות במשך 45 דקות בנר?
החלק הציני פחות, זה שמוכן להפתח אל רעיונות חדשים, בתוכם גם רעיונות רוחניים חדשים, קיבל לתוכו את החוויה ונתן לה לשקוע. אותו חלק הוא זה שהוביל אותי אחרי השיעור לכתוב את השיר "אורותיי" שלפניכם.
היום, 11 שנים לאחר שהשיר נכתב, אני שמח וגאה לשתף אותו לכבוד חג החנוכה.
שיהיה לנו חנוכה שמח, מרובה בניסים, ומואר באור יקרות.
שירים פרי עטי כמו זה מתפרסמים כאן באתר כל העת.
אני מזמין אותך להרשם לאתר כדי להנות מכל מה שיש כאן: שירים, מאמרים בנושא כתיבת שירה וכתיבה בכלל, סדנאות, הרצאות ועוד.
הרשמה על ידי לחיצה על הכפתור בראשית הדף מצד שמאל.
Comments